לבונטין 16

רבות נכתב אודות סיפור אהבתו של איתמר בן אב"י ללאה אבושדיד ומתואר בספר "אהבת איתמר" של דבורה עומר

את לאה, בת למשפחה עשירה ומיוחסת מעדת המערבים, פגש כשהיה בן 26 והתאהב בה ממבט ראשון. היא הייתה אז בת 16, ולמרות אהבתה לו, לא העזה להמרות את פי אמה, שהתנגדה לנישואים בין השניים. היישוב הקטן בארץ עקב בדריכות אחר סיפור האהבה, שהתנהל כמעט בפומבי באמצעות שירי אהבה לוהטים שפרסם איתמר ללאה מעל דפי עיתונו "האור".
אחרי שלוש שנות חיזור עקר לא יכול היה איתמר לשאת עוד את ייסורי אהבתו המתסכלת ובשנת 1910 הוא כתב שיר התאבדות בשם "אקדחי". השיר שעורר סערה רבה בקרב יושבי ירושלים, הביא לראשונה את אביו של איתמר, אליעזר בן יהודה, להתערב במתרחש. הוא פנה בבהילות לאלברט ענתבי, שהיה מקורב למשפחת אבושדיד ולאחיה של לאה, הרופא אברהם אבושדיד, ובהתערבותו פנתה האם ללאה ושאלה לרצונה. לאה ענתה לה "לא אמרה את פיך, אך לא אנשא לאיש אחר". האם בקבלה תשובה זו נאותה לקבל את "גזר הדין" ולאפשר לבתה להינשא לבחיר לבה. זה סיפור האהבה שהתרחש בבית אבושדיד, הבית ברח' לבונטין 16 בתל אביב
המבנה המקורי נבנה כבית בן שתי קומות וממוקם בפינת לבונטין סמטת שביל האור, הקומה השנייה נבנתה רק על חלק מקומת הקרקע ויועד לבני מש׳ אבושדיד
בתחילת שנות ה90 נהרסו חלקים נרחבים מהמבנה המקורי ובמקומן נבנה מבנה חדש בעל חזיתות חדשות ונוספו קומות בנויות כהמשך לחזית ונוספו מרפסות.
שתי החזיתות הראשיות, הצפונית והמזרחית פונות אל הרחוב ומהוות את הכניסה אל המבנה.
החזית המזרחית הפונה אל שביל האור היא חזית סימטרית אשר במרכזה כניסה מרשימה למבנה
ורחבה מקדמת את הכניסה אל חדר המדרגות. שתי פינות הבניין בולטות ויוצרות תחושה של עמודים המקדמים את הכניסה.
מעל דלת הכניסה שני חלונות מאורכים ומקושתים בקומה ב׳, מעליהם זוג נוסף של חלונות דומים אך קצרים יותר
השפה האדריכלית של המבנה אקלקטית ביסודה, ברוח סגנון הבניה שהיה מקובל בימים ההם בתל אביב.
בבניין נותרו פריטים מקוריים בודדים: מרצפות, חלונות ודלתות בעלי תריסי עץ האופייניים לתקופה.

נגה נגרות בשיחזור וביצוע חלונות דלתות ותריסי עץ בפרויקט.

אדריכל : גידי בר אוריין
קבלן: ח.ר. ראמא
פיקוח: אייל מושלין